צור ואח' נ' קווי חופשה בע"מ

פסק דין

1. א. התובע נרשם ביום 13.9.12 יחד עם התובעת 2, שהיא בת הזוג הפיליפינית שלו (להלן:"התובעת") לטיול מאורג לברצלונה ולבקשת הסוכן, הוא שלח העתקי דרכונים ושילמו בעד הטיול סך של 3,015 ₪ כל אחד. לטענת התובעים, בעת שהגיעו לשדה התעופה, סרבו להעלות את התובעת משום שהיה ברשותה דרכון פיליפיני ובשל כך הייתה דרושה לה ויזה – דבר שלא נאמר לתובעים על ידי סוכן הנסיעות. התובעים חזרו משדה התעופה במפח נפש, תוך שנגרמה להם עוגמת נפש עקב ביטול החופשה.

ב. לאור האמור לעיל, פנו התובעים פעמים מספר אל הנתבעת, אך לא קיבלו מענה ובסופו של יום גם כספם לא הוחזר להם ולכן, הגישו תביעה זו לחייב את הנתבעת להשיב להם את הסך של 6,170 ₪- עלות הטיול וכן סך של 3,830 ₪ בגין עוגמת נפש והוצאות ובסה"כ 10,000 ₪.

3. הנתבעת סבורה שיש לדחות את תביעת התובעים, משום שהיא פעלה במקצועיות, ללא רבב ובדרך המקובלת ובנוסף לכך, מעלה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות:

א. א) התובע מעולם לא העלה בשיחותיו עם סוכן הנסיעות, שהתובעת הינה עובדת זרה ו/או עולה חדשה ושאין ברשותה דרכון ישראלי. התובע העביר את פרטי התובעת, את מספר תעודת הזהות שלה וכן כרטיס אשראי ולא העביר אף פרט המעלה חשש, שמדובר בעובדת זרה או נוסעת שאין ברשותה דרכון ישראלי.

ב) הנתבעת מכחישה הטענה, שסוכן המכירות קיבל לידיו או ביקש צילומי דרכון. התובע לא הוכיח, ששלח את הדרכונים ובנוסף לכך, מציינת הנתבעת, שהיא לא מבקשת מהנוסעים דרכונים משום שאין צורך בכך. סוכן המכירות ביקש מהתובע לאיית את השמות כפי שהם מופיעים בדרכון ואין צורך בצילומי הדרכון. היות והנתבעת שילמה מחיר מלא בעד הטיול של התובעים, הרי במקרה כזה דמי הביטול הינם 100% מערך העסקה ובנוסף לכך, מבקשת הנתבעת לחייב התובעים לשלם לה הוצאות בסך 1,600 ₪.

4. לאחר ששמעתי את התובע ואת נציגת הנתבעת, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו לכתבי הטענות, אני מחליט לקבל את תביעת התובעים בחלקה – זאת מהנימוקים הבאים:

א. למען הסר ספק, אני קובע, שהתובעים הזמינו את הטיול וגם רצו להשתתף בו ולא מדובר בביטול הטיול על ידי התובעים או מי מהם, אלא מדובר בשאלה, שהיא למעשה השנויה במחלוקת בין הצדדים, האם הסוכן פעל במקרה זה במקצועיות על מנת למסור אינפורמציה מלאה לתובעים או מי מהם.

ב. אין להוציא מכלל אפשרות, שאכן הנתבעת פועלת במקצועיות, ללא רבב ובדרך המקובלת – כפי שנטען בסעיף 14 לכתב ההגנה- אך במקרה זה, אני קובע, שהנתבעת לא עשתה די כדי ליתן לתובעים המידע הנחוץ בדבר הצורך באשרה ורק בשל היעדר האשרה, לא התאפשר לתובעים לנצל הטיול ובכך, למעשה, יצאו התובעים קרחים מכאן ומכאן, רוצה לומר, גם שילמו את עלות הטיול ובכך נגרם להם חסרון כיס מלא וגם לא יצאו לטיול המוזמן.

ג. א) הנתבעת צרפה לכתב ההגנה תמליל שיחה בין התובע ובין הסוכן – ניסן- ומה שעולה מאותה שיחה הוא, שהסוכן דאג למסור לתובע את פרטי ואת מועדי היציאה ומייד דאג לרישומו של התובע לטיול וכבר בראשית השיחה, הציע הסוכן:" אין בעיה, אני אפתח לך הזמנה קודם כל.." ולאחר מכן תוך מסירת מועדי יציאה חלופיים, מה שנאמר על ידי ניסן הוא: " אוקיי- הכל מאושר" ובהמשך דאג מר ניסן לקבל את מספרי כרטיס האשראי ועל ידי כך, הכל בא על מקומו בשלום, הסכום מובטח, אך בסופו של יום בשל תקלת האשרה – לא קיבלו התובעים תמורה בעד הסכום ששילמו לנתבעת.

ב) בכל הנוגע לדרכונים, הסתפק ניסן באינפורמציה דלה בלבד והיא, שעל התובע להגיע לשדה התעופה שעתיים וחצי לפני ההמראה והדרכונים צריכים להיות בתוקף חצי שנה מיום היציאה – הא ותו לא.

ג) כפי שעולה מאותה שיחה, התקשה מר ניסן לקלוט את שמה של התובעת ושאל פעמים מספר מה שמה, איך כותבים והשם כשלעצמו, היה צריך "לרמוז" או להדליק איזושהי נורה, שמא לא מדובר בתושב ישראל ויהיה צורך באשרה וכל מה שהיה על מר ניסן לעשות, הוא להוסיף עוד שאלה אחת מתוך המלל העולה באותה שיחה מוקלטת והיא שאלת האשרה או להעמיד את התובע על האפשרות, שאם יהיה צורך באשרה, יהיה עליו לדאוג לכך וכי הנתבעת אינה נותנת שירות זה.

ד) ואם תטען הנתבעת, שבתנאים הכלליים של הנתבעת מצוי גם תנאי הקשור לדרכון ואשרות כניסה הקובע:" הנוסע אחראי לבדוק מראש כי ברשותו אשרות כניסה למדינות בהם הוא מתעתד לבקר. קווי חופשה אינה עוסקת במתן שרות לקבלת אשרת כניסה", אזי גם במקרה זה יש להשיב לטוען כך, שאמנם תנאי זה נרשם, אך יש לזכור שההרשמה במקרה זה נעשתה באמצעות הטלפון, כאשר מר ניסן כלל לא ראה בפניו את הדרכונים ולא את תעודות הזהות ולכן, ברי לי שבאותה שיחת טלפון גם לא הוצג בפני התובע טופס התנאים ולכן, היה על מר ניסן – לכל הפחות- להעמיד את התובע על התנאי האמור. לא מצאתי בשיחה המוקלטת אמירה ולו ברמיזה, שיהיה על התובע לדאוג לאשרה.

ד. א) תפקידו של הסוכן – במיוחד המבצע עסקה טלפונית- לסייע וליתן לנרשם את מלוא האינפורמציה בדבר כל הסידורים הדרושים על מנת שהמשלם גם יקבל תמורה לכספו ושאלה אחת, אשר נוגעת לעניין ואשר יכולה לעזור ללקוח – הנוסע- היא אף פעם לא שאלה אחת יותר מדי.

ב) הטענה העולה מדברי נציג הנתבעת, שבעסקה טלפונית הם לא דורשים צילומי דרכונים – היא בכלל בעיה אחרת, שכן הנתבעת מסתפקת באינפורמציה טלפונית בלבד ודי באי הבנה מסוימת, בקשר לאיות השם הנכון או טעות בספרה אחת של ת"ז או דרכון על מנת שהלקוח החפץ לטייל- יימצא בהספד מלא הן של הטיול והן של כספו – ללא עוול בכפו ומבלי שהוא עצמו ביטל את הטיול.

ג)הנתבעת לא יכולה להסיר מעצמה אחריות בטענה סתמית:"לא ידענו" על שתי אזרחויות של התובעת. אם לא הייתה מתבצעת כך העסקה ואם הנתבעת כן הייתה דואגת לקבל, למצער, את צילומי הדרכונים (למרות שהתובע טען בבית המשפט שהוא אכן שלח אליהם צילומים)- לא הייתה קורית התקלה אשר גרמה לתובעים חסרון כיס מלא.

5. לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובע, שעל הנתבעת להשיב לתובעים את הסכום ששילמו בעד הטיול – טיול שלא נוצל כלל. על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, לשניהם ביחד ו/או לכ"א מהם בנפרד את הסך של 6,170 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה- 7.11.12- ועד התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, באופן סולידארי, הוצאות משפט בסך של 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

יתרת סכום התביעה נדחית – משום שהתובעים קיבלו את מלוא דמי הטיול חזרה.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום 18.3.13 (ז' בניסן התשע"ג) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: